החלטה בתיק בש"א 2251/08

הנתבעת מבקשת לסלק את התביעה על הסף מפאת הליך תלוי ועומד ושיהוי.

בכתב התביעה נטען, כי הנתבעת טרם שילמה לתובעת את מלוא התמורה עבור הדירה שרכשה מהתובעת, בהסכם מיום 18/4/01.  על פי הנטען, הנתבעת התחייבה לשלם לתובעת סכום של 337,500$, בעוד שבפועל, היא שילמה רק סכום של 227,500$. התובעת טענה, כי במעמד חתימת ההסכם, הפקידו הצדדים בידיו של עו"ד פלד מסמך שכותרתו "נספח להסכם" שבו נקבע, בין היתר, כי התובעת מאשרת בחתימתה על ההסכם העיקרי, כי שולם לה סכום של 462,220 ש"ח , המהווים 110,000$, במעמד חתימת ההסכם.  התובעת טענה, כי למרות האמור בנספח להסכם, הנתבעת מעולם לא שילמה לה את הסכום האמור, והנספח לחוזה הגיע לידי הנתבעת לאחר שמשטרת ישראל נכנסה לדירה, תפסה מסמכים שונים ומסרה אותם לידי הנתבעת או לידי בעלה המנוח.

התובעת טענה, כי ביום 8/11/07 היא שלחה מכתב לנתבעת, ובו נתנה לה ארכה להסדרת החוב, ואף הודיעה לה כי ככל שהחוב לא יוסדר, החוזה יבוטל ללא התראה נוספת, אלא שהנתבעת דחתה את דרישת התובעת.

כפועל יוצא מכך, הודיעה התובעת, במסגרת כתב התביעה, על ביטול ההסכם עקב הפרתו היסודית על ידי הנתבעת, ועתרה למתן פסק דין הצהרתי בדבר ביטולו כדין של ההסכם.

התובעת ציינה, כי כנגד הוריה מתנהלים הליכי פש"ר, והם הוכרזו כפושטי רגל. ביום 27/10/03 עתר הנאמן לבית המשפט של פש"ר למתן צו מניעה זמני שיאסור על הנתבעת לעשות דיספוזיציות בדירה (נספח ח').

חשוב לציין, כי בפתח כתב התביעה נטען, כי התובעת רכשה את הזכויות בדירה מאביה, ביום 9/12/97.

בבקשתה, מסתמכת הנתבעת על הליך הפש"ר, וטוענת כי כל עוד לא ניתנה במסגרתו הכרעה בעניין מצב הזכויות בדירה, הרי שאין מקום לניהול ההליך הנוכחי.

ואכן, מעיון בבקשת הנאמן למתן הוראות, שהוגשה במסגרת הליך הפש"ר (נספח י"ג לתגובת התובעת), ניתן להיווכח, כי היא נסבה ישירות על סוגיית הבעלות בדירה נשוא התביעה. במסגרת הבקשה האמורה, טען הנאמן, כי במסגרת חקירות ובדיקות שערך, עלה החשד, כי הדירה היא למעשה של החייבים (הורי התובעת) או מי מהם, וקיים חשש של הברחת נכסים אסורה.

הנאמן התייחס, בין היתר, באופן ספציפי להסכם שנערך עם הנתבעת, והביע חשש כי גם הוא נערך כניסיון להברחת נכסים.

בסיכום בקשתו טען הנאמן, כי יש "להעמיק ולחקור" באשר למעורבותם של החייבים בנכס, וכל עוד לא תתברר שאלה זו, יש ליתן את הצווים המבוקשים (למניעת דיספוזיציה בנכס), ועל ידי כך לשמור על המצב הקיים עד לבירור שאלת הברחת הנכסים.

מכאן, כי קיימת מחלוקת מהותית בכל הנוגע לזכויות בדירה, ובשלב זה, אין לדעת האם מכירתן לתובעת, מאת אביה, התבצעה כדין, או שמא מדובר במהלך שנועד "להתחמק מנושים".

לא ברור מה עלה בגורלה של הבקשה למתן הוראות, והאם במסגרת הליך הפש"ר נקבע מועד לדיון ענייני בסוגיית הבעלות בדירה, אך מכל מקום, מובן כי אם בית משפט של פש"ר יסיק כי הדירה נשוא התביעה שייכת למר בלס, אביה של התובעת, הרי שלמעשה, התובעת מכרה נכס שמלכתחילה לא היה בבעלותה.  מסקנה אפשרית זו עשויה בהכרח להשליך על תוצאת הדיון בתביעה הנוכחית וממילא, לא ראוי לבררה בשלב זה (ואציין, כי מבחינה זו, אין משמעות לכך שהתובעת עצמה אינה צד להליך הפש"ר).

עם זאת, בניגוד לטענת הנתבעת, איני סבור כי בקיומו של הליך הפש"ר כ"הליך תלוי ועומד" יש בכדי להצדיק את סילוק התביעה על הסף.

המהלך הראוי כעת הוא עיכוב ההליכים בתביעה הנוכחית, מהטעם שתוצאת הליך הפש"ר עשוייה לייתר את הדיון בה או לשנות את מתכונת הדיון (רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' קפלן (28/1/02); רע"א 779/07 בועז נ' בועז, תק-על 2007(1) 1150).

כאמור, הנתבעת טוענת נוספות, כי יש לסלק את התביעה על הסף מפאת שיהוי בהגשתה. כתב התביעה הוגש למעלה משש שנים לאחר חתימת ההסכם בין התובעת לנתבעת, אך מתגובת התובעת עולה, כי במהלך השנים אירעו התרחשויות עובדתיות, שקשורות ברובן להליך הפש"ר, ובהתחשב במרכזיות המסקנות העתידיות שיובעו במסגרתו בסוגיית הזכויות בדירה, איני סבור כי התובעת ויתרה על זכותה או שהנתבעת שינתה מצבה לרעה (ע"א 2576/03 וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, תק-על 2007(1) 2445; בש"א (חיפה) 12303/06 פניו נ' בנק מזרחי טפחות (26/6/07)), ולכן איני רואה הצדקה לסילוק (דחיית) התביעה על הסף מפאת שיהוי.

אציין, כי בכך אין בכדי לגרוע מטענות עתידיות הקשורות לאופן ומועד משלוח הודעת הביטול, על פי הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, שאוזכרו בבקשה, ומקומן הראוי הוא בשלב הדיון המהותי בתביעה, ככל שיוותר צורך בכך.

לאור האמור, אני מורה על עיכוב ההליכים בתביעה, עד להבהרת מצב הזכויות בדירה, במסגרת הליך הפש"ר.  הצדדים מתבקשים לעדכן בדבר כל התפתחות דיונית.

ניתנה היום כ"ט באייר, תשס"ח (3 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.